במספר תחומים בתעשייה, כמו למשל במדחסי אויר דו-כיווניים, או בשימון שרשראות של תנורים תעשייתיים העובדים בטמפרטורות גבוהות, כבר שולטים היום השמנים האסטרים. כאשר מתרכזים בטמפרטורות קיצוניות וסימני ההיכר שלהם כגון עשן, שחיקה ומשקעים, הרי שהפוטנציאל הטמון בחומרי שימון על בסיס אסטרים לפתרון הבעיות הוא כמעט בלתי מוגבל.
האסטרים דומים מאוד לפחמימנים סינטטיים הנמצאים בשימוש נרחב או ל-PAO. כמו PAO, גם האסטרים ממוצים מחומרי בסיס פשוטים וטהורים תוך יצירת מבנה מולקולארי קבוע מראש המתוכנן במיוחד לתכונות שימון גבוהות. שתי המשפחות הסינטטיות הבסיסיות הינן התפצלות ראשונית של פחמימנים, עמידים לטמפרטורה ולחמצון, בעלי מקדמי צמיגות גבוהים, ואינם כוללים את המזהמים הבלתי יציבים והלא-רצויים הקיימים בשמנים על בסיס תוצרי נפט. ההבדל העיקרי בין אסטרים ו-PAO הוא נוכחות הקשרים האסטרים הרבים המקנים למולקולות את קוטביותן. קוטביות זו משפיעה על האופן בו אסטרים מתנהגים כחומרים משמנים בצורות הבאות:
- נדיפות
קוטביות המולקולות האסטריות גורמת להם להימשך אחת לשנייה. משיכה מולקולארית זו דורשת יותר אנרגיה (חום) על מנת להפוך אסטר ממצב צבירה נוזלי לגז. לכן במשקל מולקולארי או צמיגות מסוימים יהיה לחץ אדים של האסטר נמוך יותר, המתורגם לנקודת שפעול גבוהה יותר וקצב אידוי נמוך יותר. באופן כללי, ככל מספר הקשרים האסטרים גבוה יותר, כך תעלה נקודת השפעול ותפחת הנדיפות. - שמוניות
הקוטביות גורמת למולקולת האסטר להימשך למשטחי מתכת במטען חיובי. כתוצאה מכך המולקולות נוטות להיצמד לפני המתכת וליצור שכבה, הדורשת מאמץ נוסף לחדירה. התוצאה היא שכבה חזקה שמשמעותה שימון טוב יותר וצריכת אנרגיה נמוכה יותר באזורים המשומנים. - המסה/ניקוי
המבנה הקוטבי של האסטרים הופך אותן גם לממיסים ומנקים טובים. הדבר מאפשר לאסטר להמיס או לנקות מהמנוע את שאריות תוצרי הלוואי של השמן המתבטאים בציפוי דפנות בלכלוך, ובסופו של דבר מתקבלת המסה משופרת של החומר בחומר השימון הסופי. - פירוק החומר
למרות שאסטרים עמידים חמצון וטמפרטורות גבוהות, מאפשר מבנה הקשרים האסטרים סביבה רגישה לחיידקים הפועלים לפירוק ביולוגי של המולקולה. משמעות הדבר קצב התפרקות טבעית גבוה של חומרי השימון האסטרים וכן אפשרויות רחבות ליצירת חומרים ידידותיים לסביבה.
תוהים לגבי בטיחות החומר? לחצו על החץ 
